תקנים, תקנות ומה שבינהם

מה ההבדל בין תקין, תקני או עומד בתקנות? השפה השגורה בתעשייה מערבבת בין המושגים כתוצאה של חוסר הבנת מעמדם בחקיקה. מה ההבדל בין מוצר תקני, בעל תקן, לבין מוצר העומד בתקנות?
האם חובה לציית לכל תקן? מתי מעמד התקן זהה למעמד החוק?

 

 

מהו תקן?
תקן – מסמך של דרישות מינימום טכניות ממוצר / תהליך / תהליך עבודה וכדומה, באופן שיתאימו לייעודם. התקן מתאר תכונות שונות של המוצר, כגון: ייעודו, פעולתו, מטרתו, תהליך ייצורו, התקנתו, הפעלתו, דרכי השימוש בו, איכותו ודרכי הבטחתה, כמותו, ממדיו ודרכי מדידתם, הדרכים לבדיקתו, להחסנתו, לתחזוקתו ולהעברתו ממקום למקום, מקורו, כינויו, סימונו ואריזתו. התקנים המקובלים בישראל יכולים להיות תקנים ישראלים או מכל מדינה אחרת, איחוד מדינות או איגוד תקינה בין לאומי כדוגמת – ISO (ארגוני SDO). בישראל, מערכת התקינה מוכתבת ע"י מת"י – מכון התקנים הישראלי, ומעוגנת בחוק התקנים.

 

מכון התקנים הישראלי
מת"י פועל על פי סמכויות חוק התקנים, התשי"ג-1953. מטרת המכון היא תקינה והבטחת רמה נאותה של טיב המצרכים, אם בקביעת תקנים ואם בדרך אחרת ובין השאר לערוך מחקרים, סקרים ובדיקות של חומרים, מוצרים ומיתקנים, לאשר מפרטים וכללים טכניים ולעודד את השימוש בהם, לקיים השגחה על ייצור מצרכים בהתאם לכללים שקבע וכן לעסוק באיסוף מידע, מיונו והפצתו. לשם ביצוע משימות אלו פועל מכון התקנים בשלושה תחומים עיקריים: כתיבה ואימוץ תקנים, בדיקות מעבדה והתעדה של מוצרים ושירותים. בנוסף, מרכז ההדרכה של מכון התקנים מבצע הכשרות למקצועות השונים הקשורים לפעילותו.

 

מהו אימוץ תקן?
תקן ישראלי עשוי להיות תקן מקורי שנכתב בארץ או תקן מאומץ. אימוץ התקינה העולמית מביא לאחידות בשווקים בינלאומיים ומקל על סחר בין מדינות. מת"י פועל בעשור האחרון לאימוץ התקינה האירופאית (EN) בפרט, או אימוץ מקבילי המאפשר מסלולים מקבילים של תקינה אירופאית ואמריקאית. בין אם התקן מאומץ או מקורי, הרכבת תקנים בישראל נעשית ע"י ועדות תקינה בעלות ניגוד אינטרסים בכוונה תחילה.

 

אז מה הקשר בין תקן לתקנה?
למרות ששתי המילים הללו הן בעלות השורש ת.ק.נ., משמעותן ומעמדותיהן שונים. תקנה היא חקיקת משנה של החוק אשר מונחתת מהרשות המבצעת (שר, ראש עיר וכדומה) ואמורה לפרט את האמור בחוק.
משום שהתקנות משלימות את החוק, מעמדן זהה למעמד החוק ומכאן העובר עליהן הוא עבריין. להבדל מהתקנות, לתקנים יש מעמדות שונים הנעים בין תקן רשות לתקן חובה.

 

מה הם מעמדות תקינה?
מעמד כל תקן מקורי או מאומץ, מתחיל כתקן וולונטרי, (התנדבותי?!..לא בטוח). יחד עם זאת, התקן הוולונטרי עשוי להיות קביל בבית משפט כאשר מדובר בבעל מקצוע העובד בתחום התקינה במידה ואין סימוכין אחרים לכך בחקיקה, כך שאין להקל ראש גם בתקנים מעמד זה. פיקוח ממשלתי על תקן (הוראת שר) הופך תקן וולונטרי לתקן מחייב. מעמד זה מחייב את התעשייה ותושבי המדינה ודינו כדין חקיקה, כלומר, אי ציות לתקן מחייב הינה עבירה. עם שינוי מעמד התקן למעמד מחייב – התקן מפורסם ברשומות המשרד הממשלתי המחייב. משרד הכלכלה והתעשייה הוא המשרד הממשלתי היחידי המסב תקנים למעמד תקן רשמי והוא עושה זאת ע"י מינהל התקינה. מעמד תקן זה לא שונה מתקן מחייב אלא אם הוא מאלץ סימון מוצרים בתו תקן. תו-תקן חובה מתקיים על מוצרים עליהם חל תקן רשמי והוא מוכל הן על יצרנים בארץ והן על יבואנים ומכאן גם על יצרנים בחו"ל המעוניינים למכור לשוק הישראלי מוצרים בהם קיימת דרישה בתקן ישראלי.

 

מהו תו תקן?
סימן המציין כי המוצרים הנושאים אותו מתאימים לדרישות התקנים החלים על המוצר. סימון בתו תקן עשוי להיות כאמור סימון חובה אך ניתן שיצרן על דעת עצמו יחליט לדרוש בדיקה ואישור מת"י לסימון מוצר העומד בתקן שמעמדו אינו רשמי. תו התקן מעיד על עמידת המוצר דרישת איכות ובטיחות המקבילים למוצרים דומים בעולם. זהו כלי עזר לצרכן המבטיח כי המוצר הנרכש מתאים לדרישות התקן. תו תקן – מסייע גם ליצרנים: שיפור המוניטין, יתרון יחסי כלפי יצרנים שמוצריהם אינם מסומנים בתו- תקן, שיפור באיכות המוצר על ידי התאמתו לתקנים בין-לאומיים, אפשרות להשתתפות במכרזים של גופים ומוסדות, המתנים השתתפות זו בסימון המוצרים בתו- תקן, חסכון בעלויות הייצור כתוצאה מהקטנת עלויות אי- איכות.

 

באילו נושאים קיימים בארץ תקנים רשמיים?
רוב התקנים הרשמיים עוסקים בבריאות הציבור ובבטיחותו, מכאן ניתן למצוא תקנים רשמיים רבים בתחום תעשיית המזון, הרפואה, מוצרי ילדים ותינוקות, חומ"ס דלקים ושמנים, כלי עבודה, ציוד מגן אישי, מעליות, מתקני הרמה ואביזרי הרמה. לרשימת התקנים הרשמיים העדכנית: אתר משרד הכלכלה והתעשייה.

 

אילו תקנים רשמיים קיימים בתחום מתקני ואביזרי ההרמה?
ת"י 1139 חלק 2: פיגומים תלויים ממוכנים (פת"ם), ת"י 5697: במות הרמה ניידות לעבודה, ת"י 2481 חלקים 0-2 ו-41: מעליות: דרישות בטיחות לבנייה ולהתקנה, ת"י 2252 חלקים 1-2: מעלונים חשמליים לאנשים עם מוגבלות תנועה, ת"י 565 חלק 1: כבלים עשויים תילי פלדה: שימושים כלליים דרישות מינימום. וחלק 2: מעליות – דרישות מינימום, ת"י 2251 חלק 1: מענבי רצועות להרמה – בטיחות: מענבים, מחגורות הרמה שטוחות, וחלק 2: מענבים עגולים. לעיון בתקנים באתר מת"י.

הכותב: בן יפה- מהנדס מכונות וממונה בטיחות